© 2023 by Danielle Yoga. Proudly created with Wix.com

 מאמרים

ויג'נאנה יוגה - שבעת העקרונות של האימון

באימון היוגה אנחנו מטפחים ראייה צלולה ולב רחב, ומנסים, מתוך גישה בסיסית של אי-השתוקקות ואורח חיים מאוזן, להביא ראייה זו לכל פינות חיינו. לכן לא די באימון עצמו. הוא חייב להתבצע כראוי, כפי שכתב פטנג'לי ביוגה סוטרה

למי שרק עתה נחשף לרעיון של אימון מסודר שאלה זו אולי אינה ברורה דיה. אך למי שמצוי בתהליך של אימון זו שאלה מכרעת: הרי אפשר לגשת לאימון בכוונות טובות, להשקיע זמן ואנרגיה לאורך זמן ומתוך התמסרות, ואף על פי כן לא להתקדם

שבעת העקרונות של האימון הם דרך למצוא את האמצע ולהיצמד אליו. אפשר לראות בהם מצפן שעוזר לנו לדעת שאנו בכיוון הנכון, נקודות ציון במפת היוגה, המאפשרות לנו ללכת בדרך. לכן כאשר אנו חשים "תקועים" באימון, עלינו לחפש בזהירות ולמצוא איזה עיקרון

.הזנחנו, ולהחזירו אל כנו

:הרפיית הגוף

תחילה יש להרפות את הגוף. לשאוף, ועם הנשיפה – להרפות את המתח. שאיפה, ובנשיפה הבאה סוקרים את הגוף מכף רגל עד ראש, וחוזר

חלילה.

בכל מקום שבו נתקלים במתח – מרפים

הנפש בוחנת את הגוף במבט אבהי. עם  הזמן לומדים להבחין באזורים מתוחים, להרפותם ולחבוק את החלל. אם מבחינים באזורי חולשה, יש לשאוף אוויר אליהם, בעוז, ולעוררם באנרגיה. עלינו להניח לכל הפרזה לעזוב את הגוף; להירגע. כך נעשה הגוף מעודן ושקט

 

: השקטת התודעה

כאשר אנו עומדים על המזרן, אנו מתנתקים מהאחריות להגיב אל העולם. העיניים מביטות פנימה, כדי לתפוס את המתרחש בפנים, את מצב הרוח

בין אם אנו שבעי רצון, מפוזרים או עצבנים; מאושרים, עצובים או כועסים; בין אם אנו פוחדים, עייפים או מלאי אנרגיה – העיניים מתמקדות באחורי הראש

אנו מתבוננים בעצמנו ובאימון שלנו מתוך שקט פנימי. עם כל שאיפה, העיניים שוקעות יותר באחורי הראש. עם כל שאיפה – הריכוז מתעצם

תודעה ריקה מתעצמת באימון

 

:כוונה

 

עתה הגוף והנפש מגיעים לנינוחות וליציבות, הם שקטים וממוקדים. מכאן אנו מתבוננים במטרה שלפנינו – ישיבה, פראניאמה, אסאנות – ומכוונים עצמנו לקראתה

הנפש מתמקדת באימון; הגוף ממתין לאימון; הלב חובק את האימון בכל כוחו.

עם כל שאיפה מתעצמת הכוונה, עם כל שאיפה מתחדד הכיוון שלו. על ידי התבוננות בעיני רוחנו – יושבים, נושמים ונעים – או על ידי תיאור אדם אחר עושה זאת, אנו מתמסרים לכך בכל מאודנו. עם כל נשימה, עם כל תנוחה, אנו שבים ומתחזקים בכוונה

 

 

​:השתרשות

  1. הנפש נחה במקום שבו הגוף נוגע באדמה. נניח למשקל הגוף לשקוע במקום הזה – כמו ברגליים. יש להעצים את המשקל הלוחץ כלפי מטה, כאילו הרגל רוצה לשקוע באדמה ולחוש את כוחה של התנועה כלפי מטה זורמת בכל הגוף. ככל ששורשי העץ מעמיקים ונפרשים בתוך האדמה, כך הענפים מעל נפרשים אל השמיים

קל להבין את הרעיון המונח ביסוד ההשתרשות, אך קשה עד להפתיע לבצעו בכל רגע ובכל תנוחה. ככל שלומדים להשתרש, הגוף נעשה קל ומשוחרר יותר, והתנועה נטולת מאמץ

:חיבור

יש להיות מודע בכל עת לשני הכיוונים המנוגדים הקשורים זה לזה. כדי לעלות למעלה, יש לרדת למטה. כדי לנוע קדימה, יש לנוע לאחור. אם מתכוונים שמאלה, יש להתייצב בימין. אם שואפים להתרחב, יש לחזור אל הבסיס

הכיוון הראשון הוא החץ, השני – הקשת; השלישי, המחבר ביניהם, הוא החיבור. בכל תנוחה האבר הרחוק ביותר מהאדמה מתחבר לזה שמשתרש בה

כל אבר בגוף המצוי בין שני הקצוות הללו הוא אבר שלם לעצמו, יחידה מובהקת, מתפקדת. כל האברים מאוזנים ופועלים יחד בהרמוני

כמו שרשרת המרחפת בחלל, כך החוליות המרכיבות את השרשרת לעולם אינן נוגעות זו בזו. ככל שכל אבר ואבר נפרד ונבדל יותר, כך הקשר בינם נותר יציב יותר – בכל מצב הגוף נע בשלמות ובאחדות

:נשימה

יש להיות מודעים לשאיפה ולנשיפה. עם השאיפה – חודרים פנימה; עם הנשיפה – מתחברים אל העולם. עם השאיפה – מקבלים את הקיים; עם הנשיפה – מתמסרים לאדמה. שואפים לאורך הגוף, נושפים ומשתרשים. שואפים ומתחברים אל האברים שבקצוות, נושפים ונכנסים לתנוחה הסופית

תוך כדי השאיפה הגוף מתארך ומתרחב, ואילו בנשיפה מתייצבים, משתרשים ומתחברים. לפעמים הנשימה מתוקה ורכה, לפעמים ארוכה ועמוקה. לפעמים הנשיפה אורכת יותר מן השאיפה, לפעמים היא קצרה והחלטית

לפעמים היא רק ברקע, לפעמים היא מקור הפעולה, אך הנשימה לעולם קיימת

:התרחבות

כאשר יש השתרשות תוך כדי נשיפה, השאיפה מביאה להתארכות ולהתרחבות. או שמא ההתארכות וההתרחבות, המתרחשות כתוצאה מההשתרשות, הן שמאפשרות את השאיפה

כאשר יש התארכות והתרחבות, אף חוליה אינה נוגעת בחברתה, בעוד השרשרת המכונה גוף נעה בחלל. אין קריסה במפרקים, אין מאמץ בשרירים. השלד מגונן על כל מה שמכסה עליו, השכבות המכסות עליו יוצרות את המרחב עבור השלד. כך הגוף נע – רגוע ומחובר – כיישות .אחת

 

כל העקרונות הללו קיימים בעת ובעונה אחת, וכך יש ליישמם, אך קשה להשגיח על פעולתם יחד. על מנת להעמיק את  הבנתנו את העקרונות הללו, עלינו לבחור בעקרון אחד המושך אותנו ולעבוד על פיו, עד אשר משתלטים עליו. פעמים רבות אנו עובדים עם עקרון או שניים במשך כמה שנים, עד אשר הם חודרים ונעשים לנו טבע שני. עם זאת עלינו לזכור, כי רק כאשר כל העקרונות מיושמים יחד באימון, בעת ובעונה אחת, האימון שלם

 

  לקוח מתוך האתר של ויג'נאנה יוגה

 אשטנגה ויניאסה יוגה \ אלונה כהן

צורת אימון עתיקה זו יוצרת תנועה מאזנת בתוך הגוף, תומכת בתפקודי האיברים הפנימיים ועוזרת לפתח את יכולות גופניות ומנטאליות

 

עקרונות התרגול הם כמו שורשים של עץ אשר נעוצים עמוק באדמה ומתוכם העץ יכול להתרחב ולצמוח עד לשמיים. בתכנון בניין רב קומות צריך לחשב וליצור בסיס ויסודות חזקים מאוד. כך גם בתרגול היוגה אנו מתחילים תמיד מהבסיס, מבפנים, בונים את היסודות, מבססים אותם היטב ולאט לאט מתפשטים החוצה וצומחים

 

עקרונות התרגול: באנדה, נשימת אוג'אי, ויניאסה ודרישטי מהווים את השורש לתרגול שלנו ואולי גם לכל פעולה שאנו עושים במהלך היום. היסודות מכוונים אותנו למודעות מסוימת לכל פעולה אותה אנו מבצעים. מודעות זו מאפשרת לנו עם הזמן להגדיל את רגעי הנוכחות שלנו בכל רגע ורגע ובכך ליצור מרחב הולך וגדל של שקט ושלווה, בריאות ושמחה. מודעות כזו נרכשת לאורך זמן בתרגול והיא מתנה יקרת ערך שלעולם לא עוזבת, שנטבעת בזיכרון שלנו, ובזיכרון של הגוף

 

תרגול האשטנגה מלמד אותנו על חשיבותה של הזרימה בחיינו. זרימה של נשימה, של דם, של נוזלים ושל אנרגיה. כאשר מתוך הזרימה אנו לומדים להקשיב, להתייצב, להרפות ובעיקר לאפשר למה שיש פשוט להיות. כל אחד בתוך הקצב שלו

 

:באנדה

פירושה הוא נעילה, קשר, סגירה, ריסון. בעזרת הבאנדות ניתן לכוון את זרימת הפראנה (אנרגיית כוח החיים האוניברסאלית אשר מפיחה רוח חיים). הבאנדות משולות לסכרים אשר מנתבים את הזרימה האנרגטית בגוף. ה"נעילות" תומכות ומאריכות את עמוד השדרה וכך התרגול נעשה מודע יותר, בר שליטה ולכן בטוח יותר

 

שלושת הבאנדות הן: מולה באנדה, אודיאנה באנדה וג'אלאנדאהרה באנדה

 

:מולה באנדה

 

מולה פירושה שורש, בסיס. הכוונה כאן היא לנעילה של בסיס עמוד השדרה באזור הצ'קרה הראשונה. כאשר נעילה זו מאפשרת לאנרגיה לא להישפך כלפי מטה ולהתרוקן. כשנותנים טונוס לשרירי רצפת האגן, מחזירים את הזרימה האנרגטית כלפי מעלה, המיקוד הוא בגרעין הפנימי אשר מעצב את היציבה כולה

 

מיקום: בבסיס של מערכת העצבים ועמוד השדרה, באזור הפרינאום, בין איברי המין ופי הטבעת

 

אופן הביצוע: השיטה הנוחה ביותר לאיתור האזור היא לדמות שאנו מפעילים את השרירים כדי להתאפק לשירותים.תחילה אנו אוספים את שרירי רצפת האגן ואם הזמן חוקרים ומעדנים את פעולת האיסוף בצורה יותר ממוקדת כפי שכתוב לעיל

השפעות: למולה באנדה השפעה ישירה על מערכות האנרגיה בגוף, הפראנה והצ'אקרות. טכניקה זו בעלת השפעות חיוביות בשמירה על איזון הורמונאלי: המרצה והסדרת העצבים הפעילים באזור רצפת האגן וכתוצאה מכך הסדרת תפקוד האיברים הפנימיים. המולה באנדה אם כך, היא כלי חשוב לטיפול בתחלואים פיזיים של הבטן התחתונה, בעיות עיכול והפרעות במערכת המין

 

תרגול המולה באנדה משפיע ישירות על התודעה ויוצר תחושת שלוות נפש עמוקה. תרגול זה מסייע ברוב ההפרעות המנטאליות והפסיכוסומטיות שהן תוצאה ישירה או עקיפה של מצבי לחץ, מתח וחרדה, תרגול זה גם מעורר את האנרגיה בגוף ומאפשר מזג חיובי ודינאמי. המולה באנדה משפיעה על הפראנה ביצירת גירוי להתעוררות צ'אקרת המולהדהארה ואנרגיית הקונדליני. משתמע מכך כי תרגול המולה באנדהא לאורך זמן מהווה הכנה לקראת התעוררות רוחנית אמיתית

 

במהלך תרגול האסנות היא נותנת תמיכה לעמוד השדרה ולאיברים הפנימיים

 

חשוב לציין כי הפעולה של המולה באנדה לא נעשית ע"י הפעלת כוח או כיווץ הכוונה כאן היא לאיסוף מאוד מאוד עדין שמתעצם במיוחד בנשיפה כאשר הסרעפת עולה נשאבת איתה הבטן פנימה ולמעלה והשרירים הטבעתיים נמשכים גם כן. על כן עלינו לעבוד בתשומת לב רבה

 

:אודיאנה באנדה

אודיאנה פירושה  "לעוף למעלה", והיא מכריחה את הפראנה לעלות כלפי מעלה דרך השושומנה נאדי

 

מיקום: באזור גלגל הטבור, כשלוש אצבעות מתחת לטבור

אופן הביצוע: היא מבוצעת כאשר אנו נושפים את כל האוויר החוצה ומושכים את הבטן התחתונה פנימה כלפי עמוד השדרה ומעלה כלפי הצלעות, ובו זמנית אוספים את שרירי רצפת האגן כלפי מעלה. גם כאן אנו לא מבצעים את הפעולה בכוח אלא בתשומת לב מלאה לביצוע איסוף בעוצמה המדויקת

 

השפעות: נעילה זו מביאה לאלסטיות וחיזוק שרירי הבטן הרוחביים, השרירים הבין צלעיים ושרירי הסרעפת.טכניקה זו מסדירה את פעילות איברי המעיים, מערכת העצבים השרירים והבלוטות. השאיבה שנוצרת בבטן ממריצה את מערכת הדם, בעת לחיצת הסרעפת מעלה הלב מקבל עיסוי עדין, גם הריאות נלחצות בעדינות מה שמביא לתחלופת חמצן יעילה

 

:ג'אלאנדאהרה באנדה

 

פירוש המילה "ג'אל" הוא גרון, "דהארה" היא תמיכה. באנדהא זו נקראת נעילת הגרון. פירוש נוסף לג'אלאנדאהרה הוא רשת, מארג

 

מיקום: באזור הגרון ומופעלת על מנת למנוע בריחה אנרגטית כלפי מעלה

אופן הביצוע: היא מבוצעת ע"י הורדת הסנטר לכיוון החזה אל השקע שבין עצמות החזה העליונות ומשיכתו לאחור. כתוצאה מנעילה זו חוליות הצוואר מתארכות

 

השפעות: תרגול באנדה זו יעיל למניעת הפרעות בגרון, כמו דלקות או עודף ליחה. טכניקה זו גם מגבירה את איכות הקול ומגדילה את כמות הפראנה באיזור הגרון. בעקבות לחיצת הסנטר אל הגרון והזרמת הדם אל האזור מתאזנת פעילות בלוטת התריס ותהליך חילוף החומרים בגוף משתפר. בנדה זו מניעה את האנרגיה כלפי מטה

 

השילוב של שלושת הבנדות נקרא: מאהא בנדה, המולה בנדה יוצרת נעילה תחתונה ששומרת על האנרגיה מלהישפך מטה,  האודיאנה מניעה כלפי מעלה והג'אלנדאהרה מניעה מטה. כך נוצרת תנועה מעלה ומטה של פראנה לאורך השושומנה נאדי ( ערוץ האנרגיה המרכזי) על ידי תנועה זו נאמר כי הפראנה מנותבת למקום בגוף בו יש פסולת או חסימה ופועלת שם ליצירת איזון

:נשימת אוג'אי

נשימת אוג'אי היא טכניקת נשימה המסייעת לניקוי הגוף מרעלים וליחה, מחזקת את הלב, מרגיעה את מערכת העצבים וממקדת את התודעה

למילה אוג'אי יש כמה משמעויות: להרחיב, לשלוט, לנצח, לכבוש. המרמזות על כך שאנו נושמים אל בית החזה וכלפי מעלה ובכך יוצרים התרחבות של כלוב הצלעות מה שיוצר דימוי של אדם אשר כבש או ניצח. משמעות נוספת שנהוג ליחס לה היא נשימת האוקיינוס בגלל הרחש או האוושה שנוצרת בזמן השאיפה (סאאא) ובזמן הנשיפה (האאא) אשר מזכיר את צליל תנועת הגלים הנשברים על החוף

את טכניקת נשימת האוג'אי אנו מבצעים ע"י הצרה של קנה הנשימה, הנחת הלשון בחך העליון ודחיסת האוויר דרך תעלות האף. נשימת האוג'אי למתרגל המתחיל לעיתים קשה להבנה וביצוע ולוקח זמן להפנימה. על מנת לכוון את המתרגל אנו משתמשים בדימויים שונים כמו נשיפה על שמשה או משקפיים על מנת ליצור אדים וגם כאן בנשיפה אנו משתמשים בהצרה של קנה הנשימה ליצירת חיכוך שמחמם את האוויר שנשפנו. בזמן נשימת האוג'אי אנו רוצים לשמור על פה סגור ולהצר את קנה הנשימה גם בנשיפה וגם בשאיפה. דימוי נוסף הוא לנסות ולדמיין שיש לנו קשית בפתח קנה הנשימה ואנו שואפים ונושפים דרכה. יש ליזכור שהנשימה מתבצעת דרך האף אבל לא ע"י פעולת הסנפה או הרחה של האוויר והצרת הנחיריים, אלא יותר כפעולת דחיסה שמתבצעת מאזור קנה הנשימה. דרך זו של נשימה עוזרת לנו לשמור על נחיריים פתוחים גם בזמן השאיפה וגם הנשיפה

 

לנשימת האוג'אי יתרונות רבים ואפשר לתרגל אותה לא רק במסגרת תרגול אסאנות למשל בזמן הליכה, שטיפת כלים,ישיבה שקטה, או כל פעולה אחרת. האפקט שנשימה זו יוצרת על הגוף והתודעה הוא רחב, ברמה הפיזית נשימה זו יוצרת חום פנימי העוזר לניקוי הגוף מרעלים שיוצאים דרך נקבוביות העור (החום הרב שנוצר בגוף מדלל את הדם ועוזר לו לנוע בחופשיות לאורך כלי הדם) הנשימה מסלקת ליחה,מעסה ומחזקת את הלב,מרגיעה את מערכת העצבים

ברמה המנטלית והרוחנית נשימת האוג'אי יוצרת מיקוד של התודעה כאשר תשומת הלב מופנית אל רחש הנשימה אשר עוזר לנו ללכוד את חוש השמיעה שלעיתים כה קרובות מושך אחריו גירויים כה רבים מהסביבה כך שע"י הפניית התודעה אל תהליך הנשימה (שאיפה, דממה, נשיפה, דממה) וע"י ניסיונותינו ליצור נשימה רכה לא מאומצת ובקצב אחיד, אנו יוצרים הגבלה של תנודות התודעה (הסוטרה השנייה של פאטנג'לי) ובכך יוצרים מרחב של דממה והתבוננות פנימית

נשימת אוג'אי היא לב ליבה של התרגול. אך אל לנו לטעות ולכוון את הנשימה אל חלקו העליון בלבד של החזה (כמו שהרבה פעמים אנו נושמים) עלינו לכוון את הנשימה אל כל חלקיו של החזה מהמרכז שהוא עצם החזה ומשם להתפשט לכל הכיוונים בתלת מימדיות: למטה באזור הצלעות תחתונות ביותר והסרעפת, לשני צידי בית החזה באופן שווה, לחלקו הקדמי והאחורי של הגוף ועד לעצמות הבריח, כך שתכולת הריאות מתמלאת במלואה. בנשימת האוג'אי עוצמת הצליל היא כזו שלוכדת את תשומת הלב שלנו בלבד בחלל האוזן הפנימי באופן עדין ורך

:ויניאסה

ויניאסה פירושה: להניח במקום באופן מיוחד, ויניאסה היא גם סינכרון והרמוניה בין תנועה ונשימה, ויניאסה היא המעבר בין אסנה לאסנה, ויניאסה היא האפקט של התרגול כולו

הויניאסה מלמדת אותנו לנוע מתוך הקשבה, עירנות, רכות, תשומת לב, דיוק ונשימה

לכל תנועה יש חשיבות ומשמעות ולכל תנועה יש נשימה אין אנו מתרגלים רק אסנות אנו מתרגלים דרך שמאפשרת התבוננות והעצמה של הריכוז בכל רגע ורגע. (לכול תנועה יש נשימה אחת. לדוגמא, בברכת השמש יש 9 ויניאסות. הויניאסה הראשונה היא  שאיפה כשמרימים את הידיים  מעל לראש וידיים ביחד. השנייה היא נשיפה כשמתכופפים קדימה ומניחים את הידיים לצד הרגליים) בדרך הזו כל הזמן מתבצע סנכרון בין השניים

הויניאסה היא חלק מהותי בתרגול הזורם של האשטנגה והיא מאפשרת עבודה מאוד מדויקת מחד ושחרור וחופש מאידך

המטרה של הויניאסה היא ניקוי – טיהור פנימי
סנכרון הנשימה והתנועה באסאנות מחמם את הדם, מנקה ומדלל אותו כך שיוכל לנוע בסירקולציה בחופשיות. שיפור הסירקולציה בדם משחררת כאבים במפרקים ומסירה רעלים ומחלות האיברים הפנימיים. הזיעה נוצרת מהחום של הויניאסה ואז נושאת איתה את הזיהומים החוצה מהגוף
דרך השימוש בויניאסה הגוף נהיה בריא יותר, קל וחזק

:דרישטי

הדרישטי הוא נקודת מבט - פוקוס בזמן ביצוע  האסאנות.  פוקוס המאפשר למבט להילקח פנימה ולאפשר התבוננות עמוקה יותר

יש 9 נקודות דרישטי: האף, בין הגבות, הטבור, הבוהן, ידיים, רגליים, למעלה, צד ימיני וצד שמאלי

הדרישטי מטהר ומייצב את פעילות ההכרה. בתרגול האסאנות כשההכרה בפוקוס טהור על השאיפה, הנשיפה והדרישטי, התוצאה היא מצב ריכוז

 dhyana וה dharan עמוק שסולל את הדרך לתרגול שלבי שש ושבע של האשטנגה יוגה

חוש הראייה קולט כ 95% מהאינפורמציה החושית וחשוף כל הזמן לגירויים ועל כן בתרגול אנו ממקדים את המבט בנקודה חיצונית אחת ומאפשרים לפוקוס להיכנס פנימה ובכך לנטרל מאט את חוש הראייה

אנחנו לא עוצמים את העיניים ומתעלמים מהמציאות, אנו נוכחים בהווה ובוחרים לנתב את הקשב פנימה. המיקוד חשוב ביותר בתרגול ומלמד אותנו למצוא שקט פנימי בתוך עולם מלא גירויים כשלנו

בתרגול כולו הדגש הוא על עבודה ללא כאב, ועל הרפיית המאמץ, לקבל את מה שהגוף מאפשר לנו היום ומשם לבחון את הגבולות שלנו ולהתקדם, לאט, באהבה וקבלה

 

לסיכום ארבעת העקרונות של שיטת האשטנגה ויניאסה (באנדה, אוג'אי, ויניאסה ודרישטי)  אולי נראים קצת מפחידים בהתחלה אך כשנחשפים לרבדיה העמוקים של שיטה זו מתגלה הרמוניה שקטה ופשוטה, כזו שבעצם כל הזמן מתקיימת בתוכנו רק שאנו לא תמיד שמים לב אליה

 

 

תזונה נכונה ברוח היוגה / אלונה כהן

היוגה הינה מסורת עתיקה המגיעה מהודו. ע"פ היוגה האדם מורכב מכמה רבדים: פיזי, אנרגטי, רגשי, מנטלי ורוחני. רבדים אלו קשורים ומשפיעים אחד על השני. כל דבר אשר מתרחש ברובד אחד, משפיע על השאר
כיום רובנו יודעים כי המזון שאנו אוכלים משפיע לא רק על בריאותינו הפיזית אלא גם על רמת האנרגיה והחיוניות שלנו, על ההרגשה הכללית, על האוריינטציה של המחשבות שלנו, על ההיבטים הרגשיים שנחווה ועל מצבי התודעה שלנו.

התזונה היוגית קשורה ומושפעת מתורת הרפואה ההודית המכונה איורוודה ותפקידה העיקרי הוא תמיכה בתרגול היוגה ובאורח החיים, שמירה על הבריאות והחיוניות של האדם. ייחודה הוא בהבנה האנרגטית של המזון והשפעתו על גוף ונפש האדם, על תהליכים שאנו עוברים, ועל ההתפתחות הרוחנית שלנו

:לכן נסתכל גם על ערכיו התזונתיים של המזון וגם על ההיבטים הבאים

כמות האנרגיה שהמזון מכיל (הכוונה לאנרגיית החיים = פראנה , ולא רק לערך הקלורי) – ככל שהמזון שאנו אוכלים טרי יותר כך הוא עשיר בויטמינים ומינרלים המעניקים מקסימום של אנרגיה וחיות

אנרגיה עיכולית של המזון (משך העיכול, כמה אנרגיה נשאבת, כמה פסולת נשארת בגוף כתוצאה מן העיכול) – מזון מעובד המכיל חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח ועוד, מכביד על המערכת ומשאיר בה פסולת רבה

 השפעות המזון בהיבט המנטלי – רגשי – מזון מבושל, מטוגן ומעובד יוצר כבדות, עייפות ,פיזור ועוד. אל מול מזון טרי המעודד ערנות וקלילות

מבחינה בריאותית היוגה שמה דגש רב על תפקוד מערכת העיכול. ערך המזון נקבע על פי טריות המזון, זמינות החומרים החיוניים שלו, אופן ההכנה, צורת העיבוד ועוד. ככל שהמזון עובר יותר תהליכים כך הוא מאבד מערכו

לדוגמא: תפוח שנקטף ונאכל במקום מול תפוח שעמד בהקפאה ועבר הבחלה, סלט חי מכיל יותר מרכיבים תזונתיים מתבשיל חם. בשר יתעכל הרבה יותר לאט ובכבדות ממלפפון חי

על פי האיור וודה  (תורת הרפואה ההודית) כל דבר ביקום מורכב משלוש איכויות כך גם המזון מחולק ע"פ האנרגיה והאיכות שלו לשלושה סוגים

סטווה- מזון סטווי – טהור, נקי, טרי

ראג'ס – מזון ראג'סי- מזון מעורר

טאמס – מזון טאמסי -מזון בלתי טהור ורקוב

:מזון טאמסי

בשר, דגים, ביצים, אלכוהול, בישול יתר, טיגון, צלויה, חומרים משמרים, מזון רקוב, מעופש ובשל יתר על המידה, מזון מעובד ומתועש

מומלץ להימנע ממזון זה אשר גורם לתחושת כבדות ,עייפות,חולשה

על מזון זה נאמר שהוא גורם לאדם שיהיה מטומטם ועצל. יכולת החשיבה פוחתת והוא סובל מבעיות גוף כרוניות

:מזון ראג'סי

בצל, שום, קפה, תה, טבק, שוקולד, סוכר, מלוח מדיי, חריף, או ממריץ, שמנים למיניהם

מזון ראג'סי מגרה תשוקות חיתיות ,גורם לגירוי ופעילות יתר של התודעה, גורם למצבי מתח רגשיים, מנטלים וגופניים ומפר את האיזון הטבעי של הגוף

מזון ראג'סי גורם גם הפרעות במערכת העצבים והדם כגון- לחץ דם גבוה, הקשיית העורקים ועוד. לפי האיור וודה מומלץ להימנע מאכילת מזון הגורם לגירויי יתר

:מזון סטווי

מזון טבעי; פרות וירקות טריים ויבשים או מבושלים מעט, אגוזים למיניהם ,זרעים, דגנים מלאים, קטניות למיניהן, ועשבים. (בכתבים העתקים מציינים גם חלב וחמאה אך אני באופן אישי חושבת שגם הם ראג'סים ומיותרים, מכיוון שהיום הם מזונות מעובדים מאוד)

תזונה נכונה מתמקדת במזון סטווי אשר מרגיע את הגוף הנפש והתודעה ,מזון קל לעיכול ומספק את מקסימום האנרגיה הדרושה לגוף, מזון שמשפר חיות ,חיוניות ובריאות.

טיפים לאכילה נכונה

* מומלץ לאכול רק כשרעבים

*     יש לאכול לאט, להרבות בלעיסות ולזכור כי העיכול  מתחיל כבר בפה

*      לא מומלץ לשלב יותר מדי מרכיבים שונים בארוחה , צירופים רבים מדי ולא נכונים מקשים על העיכול וגורמים לאכילת יתר*      רצוי להימנע מלנשנש בין הארוחות

*     התרגלו לאכול מנות קטנות, כך שבסוף הארוחה "חצי" מהבטן .תישאר ריקה. זכרו כי תחושת השובע מגיעה רק כעבור 20 דקות

*     אכלו בשקט ברוגע ובשלווה – מתח, כעס , לחץ ועוד משבשים את פעילותה של מערכת העיכול

*      שנו את תזונתכם כך שתהיה בריאה יותר. בצעו זאת בהדרגה

*     אל תשתו בשעת האכילה. שתייה גורמת לדילול מיצי העיכול

*      אכלו בשביל לחיות ואל תחיו בשביל לאכול

 *      הימנעו מלאכול לפחות שעתיים – שלוש לפני תרגול היוגה